מדד הנאסד"ק הוא אחד המדדים המשפיעים והחשובים ביותר בעולם הפיננסי הגלובלי, ובפרט עבור משקיעים ישראלים שמחפשים חשיפה לחברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות. בעשורים האחרונים, הפך המדד לסמל של חדשנות וצמיחה, ומהווה אינדיקטור מרכזי למצב כלכלת הטכנולוגיה העולמית. ישראלים רבים משקיעים במדד זה, הן באופן ישיר והן דרך מכשירים פיננסיים שונים, ומשתמשים בו כמדד השוואה לביצועי השקעותיהם. במדריך זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על מדד הנאסד"ק – מהיסטוריה ועד אסטרטגיות השקעה, דרך הרכב המדד והשוואתו למדדים אמריקאיים אחרים.
מהו מדד הנאסד"ק – הגדרה והיסטוריה
מדד הנאסד"ק (NASDAQ Composite) הוא מדד מניות אמריקאי המייצג את כל החברות הנסחרות בבורסת הנאסד"ק, שהיא הבורסה האלקטרונית הגדולה בעולם. השם "נאסד"ק" הוא ראשי תיבות של National Association of Securities Dealers Automated Quotations, והוא מדד משוקלל לפי שווי שוק של יותר מ-3,000 חברות ציבוריות.
הבורסה עצמה נוסדה בשנת 1971, כשוק מניות ממוחשב הראשון מסוגו בעולם, והיוותה מהפכה של ממש בעולם המסחר במניות. המטרה הראשונית הייתה לספק מערכת מסחר אוטומטית שתחליף את שיטת ה"דילרים" המסורתית. מאז הקמתה, הפכה בורסת הנאסד"ק למוקד משיכה לחברות טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, תקשורת וחברות צמיחה אחרות.
נקודת ציון משמעותית בהיסטוריה של המדד הייתה בועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. המדד זינק מרמה של כ-1,000 נקודות בשנת 1995 לשיא של מעל 5,000 נקודות במרץ 2000, רק כדי להתרסק בחדות ולאבד יותר מ-75% מערכו בשנתיים שלאחר מכן. המשבר הזה נחקק בזיכרון הקולקטיבי של המשקיעים כתזכורת לסיכונים הטמונים בהשקעה בחברות טכנולוגיה.
למרות התנודתיות הגבוהה, הנאסד"ק התאושש בהדרגה, וב-2020, על רקע מגפת הקורונה, חצה את רף ה-10,000 נקודות בפעם הראשונה בהיסטוריה. צמיחה זו משקפת את המקום המרכזי שתופסות חברות הטכנולוגיה בכלכלה המודרנית.
מניות בולטות במדד הנאסד"ק
מדד הנאסד"ק ידוע בריכוז הגבוה של חברות טכנולוגיה, אך הוא כולל גם חברות מתחומים אחרים. עם זאת, הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה במדד היא שמעצבת במידה רבה את ביצועיו.
חברות הטכנולוגיה המובילות
בראש רשימת החברות במדד נמצאות חברות ה-"Magnificent Seven" (השבע המופלאות) או חלק מהן, ביניהן:
אפל (Apple) – יצרנית האייפון והמחשבים מהווה אחת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בעולם, ומשפיעה באופן משמעותי על תנודות המדד.
מיקרוסופט (Microsoft) – ענקית התוכנה והשירותים הענניים, שהפכה תחת הנהגתו של סאטיה נאדלה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום הענן והבינה המלאכותית.
אמזון (Amazon) – מובילת המסחר המקוון והשירותים הענניים, שהרחיבה את פעילותה לתחומים רבים מעבר למסחר אלקטרוני.
אלפבית (Alphabet) – חברת האם של גוגל, המחזיקה בשליטה על מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, יוטיוב, ומגוון שירותים דיגיטליים נוספים.
מטא (Meta) – לשעבר פייסבוק, מחזיקה ברשתות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומשקיעה כיום במטאוורס ובטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה.
נבידיה (NVIDIA) – יצרנית שבבים המובילה בתחום הבינה המלאכותית, הגיימינג והמחשוב המואץ.
לצד ענקיות אלו, נמצאות במדד גם חברות טכנולוגיה מובילות נוספות כמו טסלה, אינטל, קוואלקום, אדובי, צ'יפוטלה, סטארבקס ורבות אחרות.
חברות ישראליות בנאסד"ק
עבור המשקיע הישראלי, מעניין במיוחד לציין את החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק. ישראל היא מהמדינות המובילות במספר החברות הנסחרות בבורסה זו מחוץ לארה"ב. בין החברות הבולטות ניתן למצוא את צ'ק פוינט, טאואר סמיקונדקטור, נייס, סיילספורס, וירטואל, לייבפרסון ועוד. ההצלחה של חברות אלו בשוק האמריקאי מדגישה את החוזק של תעשיית ההייטק הישראלית.
איך מחושב מדד הנאסד"ק
להבנת ההתנהגות של המדד, חשוב להכיר את שיטת החישוב שלו ואת האופן שבו משוקללות המניות המרכיבות אותו.
שיטת החישוב
מדד הנאסד"ק הוא מדד משוקלל לפי שווי שוק (Market Capitalization Weighted Index). משמעות הדבר היא שהחברות הגדולות יותר (במונחי שווי שוק) משפיעות יותר על ביצועי המדד. שווי השוק מחושב על ידי הכפלת מספר המניות במחזור במחיר המניה.
לדוגמה, אם שווי השוק של אפל הוא 3 טריליון דולר ושווי השוק הכולל של כל החברות במדד הוא 30 טריליון דולר, אז למניית אפל יש משקל של 10% במדד. כתוצאה מכך, שינוי של 1% במחיר מניית אפל ישפיע על המדד ב-0.1%.
הנוסחה הבסיסית לחישוב המדד היא:
ערך המדד = סכום שווי השוק של כל החברות במדד / מחלק
המחלק הוא מספר שנקבע על ידי נאסד"ק ומותאם באופן תקופתי כדי לשמור על רציפות המדד בעת שינויים בהרכב המדד (כמו הוספה או הסרה של חברות).
הריכוזיות במדד
אחת הביקורות המרכזיות על מדד הנאסד"ק היא הריכוזיות הגבוהה שלו. עשר החברות הגדולות ביותר מהוות לעתים למעלה מ-50% ממשקל המדד. ריכוזיות זו גורמת לכך שביצועי המדד תלויים במידה רבה בביצועי החברות הגדולות, במיוחד ענקיות הטכנולוגיה. בשנים האחרונות, למשל, העלייה החדה בשווי חברות כמו אפל, מיקרוסופט ונבידיה הייתה הגורם המרכזי לעליות במדד.
השוואה בין מדד הנאסד"ק למדדים אמריקאיים אחרים
כדי להבין את המקום של מדד הנאסד"ק בשוק ההון האמריקאי, כדאי להשוות אותו למדדים מרכזיים אחרים.
נאסד"ק מול S&P 500
מדד ה-S&P 500 מייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב ונחשב למדד המייצג ביותר של הכלכלה האמריקאית. בהשוואה לנאסד"ק, ה-S&P 500 מגוון יותר מבחינת ענפים ומכיל ייצוג משמעותי של חברות מסקטורים כמו פיננסים, אנרגיה, בריאות ותעשייה. עם זאת, גם ה-S&P 500 הפך בשנים האחרונות לכבד יותר בחברות טכנולוגיה.
ההבדל העיקרי בין המדדים הוא שה-S&P 500 מכיל רק את החברות הגדולות ביותר, בעוד שהנאסד"ק כולל גם חברות בינוניות וקטנות. בנוסף, הנאסד"ק מוטה משמעותית לכיוון טכנולוגיה, בעוד שה-S&P 500 מייצג את הכלכלה האמריקאית על כל גווניה.
מבחינת ביצועים, בעשור האחרון הנאסד"ק לרוב הציג תשואות גבוהות יותר מה-S&P 500, בעיקר הודות לצמיחה המהירה של חברות הטכנולוגיה. עם זאת, בתקופות של "בריחה לבטוחים" ומשברים, ה-S&P 500 נוטה להיות יציב יותר בשל הגיוון הענפי שלו.
נאסד"ק מול דאו ג'ונס
מדד הדאו ג'ונס (Dow Jones Industrial Average) הוא המדד הוותיק ביותר בארה"ב, וכולל רק 30 חברות תעשייתיות גדולות. בניגוד לנאסד"ק, הדאו ג'ונס הוא מדד משוקלל מחיר, ולא שווי שוק. משמעות הדבר היא שחברות עם מחיר מניה גבוה יותר משפיעות יותר על המדד, ללא קשר לגודלן בפועל.
הדאו ג'ונס מייצג בעיקר חברות תעשייתיות מסורתיות ופיננסיות, ואינו מייצג בצורה טובה את הכלכלה הדיגיטלית המודרנית. בהשוואה לדאו ג'ונס, הנאסד"ק מציע חשיפה רחבה יותר לחברות חדשניות וצומחות.
בשנים האחרונות, הדאו ג'ונס הציג בדרך כלל ביצועים נמוכים יותר מהנאסד"ק ומה-S&P 500, בעיקר בשל החשיפה המוגבלת שלו לסקטור הטכנולוגי.
השפעת מדד הנאסד"ק על שוק ההון והמשקיעים
מדד הנאסד"ק הפך למעין "מדד הפחד והתאוותנות" של הכלכלה הדיגיטלית. כאשר המדד עולה, זה מצביע על אופטימיות לגבי עתיד החדשנות והצמיחה הטכנולוגית. כאשר הוא צונח, זה מאותת על חששות בנוגע להערכות יתר, סיכונים רגולטוריים או האטה כלכלית.
עבור המשקיע הישראלי, למדד הנאסד"ק יש חשיבות מיוחדת. מכיוון שישראל היא "אומת סטארט-אפ" עם כלכלה שמוטה לכיוון טכנולוגיה וחדשנות, ישנו מתאם גבוה בין ביצועי חברות הטכנולוגיה הישראליות לבין מגמות בנאסד"ק.
בנוסף, אירועים משמעותיים בנאסד"ק, כמו הנפקות של חברות ישראליות או תנודות חדות במדד, מקבלים סיקור נרחב בתקשורת הישראלית ומשפיעים על החלטות ההשקעה של ישראלים רבים. לא מעט תיקי השקעות של ישראלים כוללים חשיפה משמעותית למדד הנאסד"ק, בין אם באופן ישיר או דרך קרנות סל ומכשירים פיננסיים אחרים.
השקעה במדד הנאסד"ק – דרכים, סיכונים ויתרונות
ישנן מספר דרכים בהן משקיעים ישראלים יכולים להשקיע במדד הנאסד"ק:
דרכי השקעה
קרנות סל (ETFs) – הדרך הנפוצה והנגישה ביותר להשקעה במדד היא באמצעות קרנות סל. קרנות כמו Invesco QQQ Trust (QQQ) עוקבות אחר מדד הנאסד"ק-100, שמכיל את 100 החברות הגדולות במדד. בישראל, ניתן לרכוש קרנות סל על מדדי הנאסד"ק בבורסה המקומית, ללא צורך בפתיחת חשבון מסחר בארה"ב.
חוזים עתידיים ואופציות – למשקיעים מתוחכמים יותר, יש אפשרות להשתמש בנגזרים כמו חוזים עתידיים ואופציות על מדד הנאסד"ק. כלים אלה מאפשרים מינוף גבוה יותר, אך כרוכים בסיכון גבוה בהתאם.
רכישת מניות בודדות – במקום להשקיע במדד כולו, יש משקיעים שמעדיפים לבחור מניות בודדות מהמדד, בדרך כלל מהחברות הגדולות והמוכרות יותר.
קרנות נאמנות – קיימות קרנות נאמנות ישראליות רבות המשקיעות במדד הנאסד"ק או במניות טכנולוגיה אמריקאיות.
יתרונות ההשקעה במדד הנאסד"ק
חשיפה לחדשנות טכנולוגית – המדד מספק חשיפה נרחבת לחברות המובילות את המהפכה הטכנולוגית, כולל בינה מלאכותית, מחשוב ענן, רכבים חשמליים ואוטונומיים, ועוד.
פוטנציאל צמיחה – לאורך זמן, מדד הנאסד"ק הציג תשואות גבוהות יותר בהשוואה למדדים אחרים, מה שמשקף את הצמיחה המהירה של חברות הטכנולוגיה.
פיזור בתוך עולם הטכנולוגיה – השקעה במדד מאפשרת חשיפה למגוון חברות טכנולוגיה, מה שמפחית את הסיכון הכרוך בבחירת מניות בודדות.
סיכונים בהשקעה במדד הנאסד"ק
תנודתיות גבוהה – מדד הנאסד"ק נוטה להיות תנודתי יותר ממדדים אחרים, עם עליות וירידות חדות יותר. זה יכול להוביל להפסדים משמעותיים בתקופות של דובים (Bear Market).
ריכוזיות – כפי שצוין קודם, המדד מוטה מאוד לטובת מספר קטן של חברות ענק. זה יוצר סיכון ריכוזיות, כאשר ירידה במניות המובילות יכולה להשפיע באופן משמעותי על המדד כולו.
הערכות שווי גבוהות – חברות טכנולוגיה רבות נסחרות במכפילים גבוהים, מה שיכול להוביל לתיקוני שוק חדים כאשר הציפיות אינן מתממשות.
סיכוני מטבע – עבור המשקיע הישראלי, השקעה בנאסד"ק חושפת אותו לשינויים בשער הדולר. התחזקות השקל מול הדולר יכולה לקזז חלק מהתשואות החיוביות במדד.
גורמים המשפיעים על ביצועי מדד הנאסד"ק
מספר גורמים מרכזיים משפיעים על ביצועי המדד:
שיעורי ריבית
לשיעורי הריבית יש השפעה משמעותית על מדד הנאסד"ק. באופן כללי, סביבת ריביות נמוכה מיטיבה עם חברות צמיחה, כיוון שהיא מוזילה את עלויות המימון ומעלה את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים. לעומת זאת, כאשר הריביות עולות, כפי שראינו ב-2022, מניות הטכנולוגיה נוטות להיפגע בצורה משמעותית יותר ממניות "ערך" מסורתיות.
המשקיע הישראלי צריך לשים לב במיוחד להחלטות הריבית של הפדרל ריזרב האמריקאי, שכן להן השפעה ישירה על מדד הנאסד"ק ועל שער הדולר-שקל.
מגמות טכנולוגיות
מדד הנאסד"ק מושפע מאוד ממגמות טכנולוגיות. למשל, בשנים האחרונות, התפתחויות בתחומי הבינה המלאכותית, מחשוב ענן, אבטחת סייבר וטכנולוגיות רפואיות השפיעו באופן משמעותי על ביצועי חברות במדד. ב-2023, למשל, העלייה בחשיבות הבינה המלאכותית הגנרטיבית תרמה לעליות חדות במניות כמו נבידיה ומיקרוסופט.
המשקיע הנבון צריך להישאר מעודכן בטרנדים טכנולוגיים חדשים ולהבין את ההשלכות שלהם על חברות במדד.
אירועים גיאופוליטיים ורגולציה
מדד הנאסד"ק רגיש גם לאירועים גיאופוליטיים, במיוחד כאלה שמשפיעים על שרשראות אספקה גלובליות או על יחסי סחר בינלאומיים. מתחים בין ארה"ב לסין, למשל, יכולים להשפיע על חברות טכנולוגיה שתלויות בשווקים אסיאתיים או בייצור באסיה.
רגולציה היא גורם משפיע נוסף. חקיקה בתחומי הפרטיות, הגבלים עסקיים, מיסוי דיגיטלי או רגולציה סביבתית יכולה להשפיע באופן משמעותי על רווחיות חברות הטכנולוגיה.
עבור המשקיע הישראלי, יש לשים לב במיוחד לאירועים גיאופוליטיים במזרח התיכון, שיכולים להשפיע על תנודתיות השווקים הגלובליים, ובכלל זה על מדד הנאסד"ק.
לסיכום, מדד הנאסד"ק הוא כלי השקעה מרתק עבור המשקיע הישראלי, המספק חשיפה לחברות המובילות את המהפכה הטכנולוגית העולמית. עם זאת, ההשקעה במדד מלווה בתנודתיות ובסיכונים שיש להיות מודעים להם. השקעה מושכלת במדד הנאסד"ק מחייבת היכרות טובה עם מאפייניו, עם החברות המרכיבות אותו, ועם הגורמים המשפיעים על ביצועיו לאורך זמן.
